ארכיון הקטגוריה: טבעוני

דוסה עדשים כתומות

יש אינספור מתכונים לדוסה – הקרפ הדרום הודי המפורסם. הבסיס הנפוץ לדוסה הוא אורז ואיזושהי קטניה, בדרך כלל Urad Dal (מש שחור קלוף וחצוי). כאן אפשר למצוא מתכון לגרסה הקלאסית והנפוצה ביותר של דוסה. המתכון שאני מביאה כאן הפעם היא גרסה פשוטה שמתאימה למטבח הישראלי ומבוססת על מצרכים שיש לכולנו במזווה!

תהליך ההכנה של הדוסה כולל השריה של האורז והקטניות לכמה שעות, טחינה לעיסה חלקה והתפחה של בערך 12-14 שעות. בסוף התהליך מתקבלת בלילת דוסה חמצמצה ונהדרת שיכולה להחזיק עד שבוע במקרר. בכל פעם שמתחשק מוזגים מצקת בלילה על מחבת חמה, מטגנים כמה דקות, ממלאים במה שמתחשק ומנשנשים בכיף.

בעיניי הדוסה היא התחליף האולטימטיבי ללחם. היא קלה וקראנצ'ית, יש אינסוף אפשרויות גיוון ותהליך ההכנה פשוט וקל. מושלם לנמנעים מגלוטן ובכלל.

להמשיך לקרוא דוסה עדשים כתומות

חטיף קורנפלס הודי – צ'יבדה

ההודים אלופים בחטיפים ונשנושים. הם בדרך כלל יהיו מתובלים בהגזמה וחריפים אש. באופן לא מפתיע מרבית החטיפים מבוססים על אורז או קטניות מטוגנים. לחטיף הבא קוראים צ'יבדה (chivda), והוא ללא כל ספק נשנוש הטלוויזיה האולטימטיבי.

בגרסת המקור הוא מבוסס על אורז לבן משוטח (נקרא poha) שמטוגן בשמן עמוק. כאן הבאתי את הגרסה המערבית והקלילה לחטיף הממכר הזה שמבוססת על קורנפלס. מבטיחה להעלות בהמשך גרסה קרובה יותר למקור!

להמשיך לקרוא חטיף קורנפלס הודי – צ'יבדה

אפאם – פנקייק אורז הודי

אפשר לעשות בלוג שלם רק על לחמים ופנקייקים הודים. בשונה מהמערב הלחמים ההודים מבוססים לא רק על דגנים אלא גם ובעיקר על קטניות שונות ומשונות וכמובן על אורז. אפאם (Appam) הוא מעין פנקייק אורז וקוקוס מדרום הודו. נהוג לאכול אותו בארוחת הבוקר אבל גם לכל אורך היום והוא יכול להחליף אורז בתור תוספת לתבשילי קארי ודאל. הוא אהוב במיוחד על ילדים ואפשר למצוא ברחבי האינטרנט הרבה גרסאות מתוקות שלו בהשפעת המערב.

המרקם של האפאם דומה מעט ללחוח התימני אם כי האפאם יותר קראנצ'י ויש לו טעם מיוחד ועדין. הוא עבה יותר מהדוסה ולכן יותר מתאים לניגוב רטבים ותבשילים.

להמשיך לקרוא אפאם – פנקייק אורז הודי

הדאל של רוזי – תבשיל עדשים

את המתכון הפשוט והנהדר הזה קיבלתי מחבר מהעבודה. לא הייתם מנחשים זאת אבל הוא חצי הודי (יותר נכון פקיסטני) וחצי שוויצרי. אביו נולד וגדל בפקיסטן ובחר לעלות לארץ במקום להישאר בפקיסטן ולהתאסלם.

רוזי היא אמו השוויצרית וזה המתכון שלה לדאל צהוב. המתכון במקור הוא לבישול בסיר לחץ ומבוסס על מונג דאל (מש ירוק קלוף וחצוי), אבל הוא עובד מצוין גם עם עדשים כתומות חצויות ובסיר רגיל.

הדאל מחמם ומשביע ומצויין כתוספת או כארוחה קטנה יחד עם אורז ויוגורט.

להמשיך לקרוא הדאל של רוזי – תבשיל עדשים

פוראן פולי – מאפה הודי מתוק

מאכלים שזרים לחלוטין לטעמים וחומרי הגלם המוכרים לי תמיד סקרנו אותי. בטיול לקוריאה נתקלתי לראשונה בממרח שעועית מתוק – המקבילה לממרח שוקולד של המזרח הרחוק. לממרח הזה היה טעם מיוחד, מרקם גרגרי ומתיקות מאוזנת ונעימה הרבה יותר ממרח השוקולד הסטנדרטי פה בארץ. במטבח ההודי המקבילה של הממרח הזה הוא מעין תבשיל קטניות על בסיס חומוס, אפונה או מש שחור.

את המתכון המעולה למאפה הזה מצאתי אצל מנג'ולה, סבתא הודית חביבה שמעלה סרטונים באנגלית של עצמה מבשלת מאכלים הודים שונים. התוצאה המתקבלת היא מאפה מהיר ומתוק בדיוק במידה שמעולה לארוחת בוקר משביעה או כנשנוש לאורך היום.

להמשיך לקרוא פוראן פולי – מאפה הודי מתוק

דאל צהוב – תבשיל עדשים כתומות

דאל צהוב (Yellow Dal) הוא תבשיל הקטניות הבסיסי והנפוץ יותר בבישול ההודי. בגרסה המקורית הוא מבוסס על מונג דאל, שזה בעצם שעועית מש קלופה וחצויה. דאל צהוב הוא תבשיל פשוט ויומיומי שמכינים מהר ולכן רשימת התבלינים היא בדרך כלל מצומצמת (יחסית לבישול ההודי) וזמן הבישול מהיר למדי. לפעמים מכינים מעין מסאלה של בצל עגבניה ותבלינים אליה מוסיפים את העדשים המבושלות ולפעמים מתבלים בשיטה שנקראת טאדקה (Tadka) שבה מבשלים את הקטניות עד ריכוך כמעט ללא תבלינים ואת התבלינים, שלמים וטחונים, מטגנים עם מעט שמן במחבת נפרדת ושופכים על התבשיל רגע לפני ההגשה.

כמו כל מאכל נפוץ כל כך גם לדאל הצהוב אינספור וריאציות ושיטות בישול שמשפיעות הן על הטעם והן על המרקם. הגרסה שאני מביאה כאן מבוססת על שיטת הטאדקה (ובעצם בדרך כלל נהוג לקרוא לתבשיל הזה Dal Tadka) והיא פשוטה וטעימה, אם כי אני בטוחה שאעלה עוד גרסאות נוספות של הדאל הזה בהמשך.

את הדאל מגישים עם יוגורט כתוספת או כארוחה קלה יחד עם אורז לבן או לחם הודי כלשהו.

להמשיך לקרוא דאל צהוב – תבשיל עדשים כתומות

תבשיל בטטה למסאלה דוסה

את המסאלה דוסה אוכלים בדרום הודו בכמויות מסחריות. היא נפוצה כארוחת בוקר, נשנוש בכל שעה ביום וכאוכל רחוב. בעוד הגרסה הקלאסית של מסאלה דוסה היא קרפ על בסיס אורז ואוראד דאל ומילוי תפוחי אדמה יש לדוסה עוד אינסוף גרסאות, הן לבלילה והן למילוי. בהודו עושים דוסה מסוגי קטניות ודגנים שונים ומשונים למשל דוסה קינואה, דוסה שעועית מש, דוסה דוחן ועוד ועוד. גם בתחום המילוי יש המון אפשרויות וגיוונים, החל מירקות שונים כמו בטטה וכרובית ועד למליות מבוססות עוף, בשר, גבינות ודגים.

להלן מתכון למילוי על בסיס בטטה ואפונה. התוצאה היא דוסה מתקתקה מעט, מתובלת וטעימה במיוחד.

להמשיך לקרוא תבשיל בטטה למסאלה דוסה

טראפלס לעצלנים

מתוקים הם עניין מאתגר אצלנו. מצד אחד אני מאוד אוהבת מתוק על כל צורותיו ובעיקר אלו השוקולדיות ומצד שני בן הזוג שלי בררן במיוחד בכל הנוגע למתוקים. אני בדרך כלל חוזרת לאותן עוגיות מוכרות שכבר נוסו בהצלחה או עוגת גבינה שהצליחה לעבור את הרף הבלתי האפשרי, אבל לפעמים בא לי לגוון ולנסות דברים חדשים. הם בדרך כלל יהיו קטנים ופשוטים, כאלה שיש לי כוח להכין רק לעצמי.

את המתכון הבא פגשתי לראשונה באיזו תגובה בפייסבוק אבל מאז גיליתי שהוא מסתובב ברשת במלא מקומות (למשל כאן). הוא מבוסס בגדול על שני מרכיבים – שוקולד ומשהו שומני כמו טחינה גולמית או חמאת בוטנים או חמאת שקדים. יכול להיות שזה יעבוד גם עם "חמאות" נוספות מסוגי אגוזים נוספים או עם שמן קוקוס. באופן קסום השילוב של שני הרכיבים האלה יוצר טראפלס מרשימים וטעימים ב5 דקות עבודה.

אופציות הגיוון פה הן אינוספיות, אפשר לא להוסיף דבר, אפשר להוסיף כל תבלין שעולה על רוחכם, להוסיף כל סוג של אגוזים, שלמים או קצוצים. לצפות בשבבי קוקוס או קקאו בשביל הרושם. ועוד ועוד… פירוט ורעיונות בהמשך.

הטראפלס נשמרים מצויין בהקפאה, מה שמאפשר להכין כמות גדולה ולנשנש כשמתחשק או להגיש לאורחים שבאו בהפתעה.

להמשיך לקרוא טראפלס לעצלנים

חריין של סבתא בלה

המשפחה שלי רחוקה מהמסורת. לא חוגגים אצלנו את מרבית החגים והמנהגים היהודיים למיניהם לא כל כך נוכחים בחיינו. עם זאת תמיד היו שני חגים שנחגגו אצלנו בבית בארוחת חג מפוארת – ראש השנה וסדר פסח. בכל ארוחת חג סבתא מכינה תפריט מאוד ספציפי שכולל מרק עוף עם קניידלעך, גפילטע פיש וחריין, הכל מעשה ידיה. בפסח מתווספים גם חרוסת ואורז עם הפתעות.

אם יש מאכל שאני לא מסוגלת אפילו לטעום זה גפילטע פיש אבל חריין זה כבר סיפור אחר. החריף חריף הזה ממכר באופן מפתיע ולאורך הסדר אני בדרך כלל מוצאת את עצמי מנשנשת עוד ועוד מצות עם חריין. אי אפשר להשוות בכלל חריין קנוי לזה שמכינים לבד, הטעם שונה אבל ההבדל העיקרי הוא החריפות המטורפת והקסומה של הגרסה הביתית. חריפות כייפית כזאת שעולה למעלה למצח ויורדת לאף ופותחת את כל הצ'אקרות.

להמשיך לקרוא חריין של סבתא בלה

פאקורה בצל

מטוגן חריף וקראנצ'י. לא נראה לי שצריך הרבה יותר בשביל לשמח לבב אנוש, אפילו אחד טבעוני נמנע גלוטן. מזהירה מראש לא להכין את זה לבד בבית בבוקר פן תאכלו יותר מדי ותהיה שבעים יומיים.

פאקורה בצל (נקרא גם באג'י בצל) זו בעצם לביבת בצל עם קמח חומוס ותבלינים שמטוגנת בשמן עמוק ומוגשת עם מגוון צ'אטני כמתאבן. פאקורה באופן כללי עשויה ממרכיב מרכזי אחד או שניים כמו בצל, פלפל, חציל, תפוח אדמה, תרד, פאניר, כרובית, צ'ילי וכו' שטובלים בבלילת קמח חומוס ותבלינים ומטגנים בשמן עמוק.

להמשיך לקרוא פאקורה בצל