הפעם מתכון לא קשור בכלל למטבח ההודי. בתור חובבת בישול מושבעת אני רואה הרבה תוכניות בישול. התוכנית האהובה עליי ביותר היא מאסטר-שף אוסטרליה (כבר 11 עונות). המתמודדים מדהימים ומוכשרים, רמת האוכל והמשימות גבוהה ממש, השופטים נהדרים והאווירה הכללית חיובית ולא חטטנית כמו בתוכנית ריאליטי רגילה. בכל פרק אני לומדת ומקבלת השראה לדברים חדשים ולא מוכרים. באחד הפרקים אחת המתמודדות הכינה פנקייק בתנור (!!) שנראה משגע. זה נצרב בזכרוני, ולאחרונה חפרתי קצת באינטרנט עד שגיליתי מה זה.

מסתבר שהפנקייק הזה נקרא Dutch Baby, ולמרות שמו מקורו בכלל בארה”ב בתחילת המאה העשרים. הוא איזשהו סוג של הכלאה בין פנקייק, יורקשייר פודינג וקרפ. טעים, קל להכנה ומושלם לארוחת בוקר מתוקה או מלוחה. הפנקייק תופח בטירוף בתנור וזה פשוט חוויה לעמוד ולהסתכל על זה גדל למימדים משוגעים תוך דקות. ממליצה להכין את זה עם ילדים ולגרוף קריאות התפעלות 🙂

זמן הכנה: 5 דקות הכנה + 20 דקות בתנור

להמשיך לקרוא פנקייק Dutch Baby ←

בכל פעם שאני מבקרת בלונדון יש מסעדה אחת שאני משתדלת לבקר. לא מדובר במסעדה הודית נחשבת במיוחד אבל עבורי זו פסגת הקולינריה כנראה בעיקר מסיבות נוסטלגיות. המסעדה ממוקמת בחור נידח בצפון לונדון ולוקח המון זמן להגיע אליה, מה שגורם לבן הזוג שלי להתמרמר מאוד בכל פעם מחדש. את הנחמה הוא מוצא בפאלודה – משקה קר, מתוק וורדרד עם כל מיני דברים מוזרים בפנים וגלידה וניל למעלה. זה די קולע לטעם של כולם ובעיקר לכאלה עם אהבה מיוחדת למתוק 🙂

אגב, יש למשקה הזה גרסה פרסית באותו שם שהגיעה לארץ – ללא החלב וזרעי הבזיליקום ובתוספת תפוחים. אודה שטרם טעמתי אותה כך שאני לא יודעת להשוות.

בשלב הזה אתם בטח תוהים לעצמכם, זרעי בזיליקום?! מסתבר שכאשר משרים זרעי בזיל במים הם מפתחים תוך דקות מן קרום לבן כזה ותוך בערך 20-30 דקות מכפילים את גודלם פי 30! הזרעים המושרים חסרי טעם ובעלי מרקם חלק וקראנצ’י כזה. מזכיר בצורתו גרגרי טפיוקה אבל המרקם שונה. לא הספקתי לבדוק אם ניתן להשיג אותם בחנויות ההודיות אבל לא מצאתי בחנויות תבלין למיניהם. אפשר להשיגם בחנויות הודיות או אסיאתיות בחו”ל (הם נפוצים גם בוויאטנם ובעוד מדינות אסיאתיות) או ברחבי האינטרנט. לא מצאתם? שמעתי שגם זרעי צ’יה עוברים תהליך דומה בהשריה ויכולים להתאים פה.

להמשיך לקרוא פאלודה – משקה ורדים הודי ←

המרענן הלאומי, לאסי צונן וטרי הוא המשקה המוכר ביותר מהמטבח ההודי. מלוח, מתוק, עם תבלינים ו/או פירות. הלאסי הוא בעצם שייק סמיך המבוסס על יוגורט טרי שטוחנים עם קרח ותוספות.

הגרסה שאני מביאה כאן היא ללאסי מתוק ועדין מתובל בהל. מבחינתי מדובר בפינוק מהיר ומשביע שמתאים על הבוקר או כארוחה קלה ומרעננת ביום קייצי וחם.

הכמות במתכון זה היא למנה אחת. תכפילו כמספר הסועדים.

להמשיך לקרוא לאסי מתוק ←

הקינוח המזוהה ביותר עם המטבח ההודי ואחד הטעימים נקרא גולאב ג’אמון. המילה גולאב משמעותה מי ורדים, וג’אמון זה איזשהו פרי הודי שדומה בצורה לכדורי הגולאב ג’אמון. למה מי ורדים? כי הסירופ שבו משרים את כדורי הגולאב ג’אמון מכיל מי ורדים.

כמו מרבית הקינוחים ההודים, גם הגולאב ג’אמון בעצם מבוסס בעיקר על חלב. מה הקשר חלב?! מסתבר שיש איזה תהליך מופרך בו שמים חלב בסיר ומבשלים תוך כדי ערבוב במשך נצח ועוד קצת ובסוף החלב פתאום מתגבש ונהיה בצק. לדבר המוזר שמתקבל קוראים קויה (Khoya או Khoa) והוא בסיס נהדר לקינוחים למיניהם. בהודו אפשר לקנות קויה בכל מכולת אבל בארץ כמובן זה בלתי ניתן להשגה וצריך להכין לבד. אני מזהירה מראש, זה לאמיצים בלבד כי זה באמת לוקח המון זמן שבו עומדים ומערבבים חלב.

אבל… יש חלופה פשוטה וכייפית! גרסה נפוצה ומהירה יותר לגולאב ג’אמון מבוססת על מוצר בשם “אבקת חלב”. לא, זה לא תחליף אוכל לתינוקות אלא פשוט חלב שמיובש ומעובד לאבקה. משום מה זה מוצר שלא כל כך מוכר במטבח הישראלי אבל אפשר להשיג אותו בארץ בכל מכולת רוסית או ערבית וכמובן בחנויות הודיות. אין ספק שהגרסה שמבוססת על קויה היא הכי מוצלחת, אבל גם הגרסה של אבקת החלב מצויינת – הכדורים מעט דחוסים יותר וחלקים יותר מבחוץ, ודורשים השריה ארוכה יותר בסירופ.

בשתי הגרסאות התוצאה הסופית מתוקה למדי, רכה ועם ניחוח ורדים והל. זה קינוח נפלא שאוכלים ממנו מעט ומשתלב מדהים עם תה או קפה שחור. משהו כמו בקלאווה רק הודי ומיוחד.

להמשיך לקרוא גולאב ג’אמון ←

להכין גבינה לבד בבית?! מסתבר שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. את הפאניר, הגבינה הנפוצה ביותר במטבח ההודי מכינים משני מרכיבים בלבד. הגרסה המוכרת יותר של הפאניר היא הגרסה הקשה (כמו טופו קשה) שחותכים לקוביות ומוסיפים לתבשילים אבל יש לו גם גרסה פירורית ורכה שנפוצה לא פחות, משתמשים בה בתבשילים מלוחים, קציצות למיניהן ואפילו בקינוחים. הגרסה הרכה היא בעצם גבינת ריקוטה… אכן כן, להכין ריקוטה בבית זה קלי קלות!

במדינות מתוקנות אפשר להשיג גבינת פאניר טרייה בכל סופר, אבל אצלנו זה כמובן לא כזה פשוט והאופציה היחידה שמצאתי עד עכשיו לקנות פאניר היא לקנות קוביות פאניר קפואות ומעט מבאסות בחנויות הודיות. אך אל חשש! להכין פאניר בבית זה תהליך פשוט מאוד שלא דורש שום כישורים או כלים מיוחדים. אפשר גם להכין כמות גדולה ולהקפיא לחודשיים-שלושה.

את קוביות הפאניר מוסיפים לתבשילים עם הרבה/מעט רוטב, למוקפץ או אפילו מכינים על שיפודים בגריל. יש להן טעם חלבי כזה ודי נייטרלי ומרקם נגיס וכייפי.

להמשיך לקרוא גבינת פאניר ←