שמחה לחזור אחרי הפסקה ארוכה. תקופת הקורונה הייתה מאוד מאתגרת עבורי, עם שני ילדים קטנים בלי מסגרת, בן זוג רופא ועבודה בהייטק שצריכה להמשיך איכשהו תוך כדי כל זה. הבלוג ובישול בכלל ירדו מאוד בסדר העדיפויות. עם זאת, נתוני הגלישה באתר כמעט הכפילו את עצמם, היו הרבה יותר כניסות ותגובות בתקופה האחרונה. שמחתי מאוד לראות שאתם מבשלים ומגלים את המטבח ההודי ואני אפילו עוד יותר שמחה לחזור ולפרסם מתכונים חדשים.

המתכון הנוכחי ישב אצלי זמן ארוך ברשימת המתכונים למחקר. חבר שהיה בהודו סיפר על חטיף שאכל וזוכר מאוד לטובה ואחרי חיפושים ברשת והתנסות במספר גרסאות הגעתי למתכון באמת מעולה, פשוט ובריא. הגרסה המקורית היא סוג של “פלאפל”, כדורים מטוגנים בשמן עמוק שנאכלים בתור חטיף עם צ’אטני. ניסיתי גם את הגרסה המטוגנת וגם פשוט לטגן לביבות במחבת עם מעט שמן ולטעמי הגרסה הפשוטה במחבת ללא טיגון עמוק הרבה יותר מוצלחת.

להמשיך לקרוא דאל ואדה בסגנון טאמיל נאדו ←

קארי מבחינתי זה שם קוד לתבשיל מבעבע מעלה ניחוחות משגעים, חריף במידה מספקת ועם קשת טעמים בלתי ניתנת לפענוח. כשאני אוכלת קארי במסעדה אני משחקת עם עצמי משחק ניחושים שההפסד בו ידוע מראש לגבי התבלינים שמשתתפים בחגיגה. לאורך השנים הסתבר לי שלא רק שזה עניין קשה במיוחד גם לפעמים מעורבים תבלינים שמעולם לא נתקלתי בהם (ואין להם אפילו שם בעברית!).

מאחר והקארי הוא בתכל’ס רוטב, אפשר ורצוי להוסיף לו רכיב מרכזי – עוף, בקר, דגים, פירות ים, גבינת פאניר, טופו, גבינה טבעית כלשהי, ביצים קשות, קוביות תפוחי אדמה וכו’. כמובן שכל קארי מתאים יותר מבחינת הטעמים שבו לרכיבים מסוימים ופחות לאחרים.

את הקארי הזה פגשתי בכלל בגרסת ה”שקשוקה” שלו – בהודו קוראים לזה Egg drop Curry, כדי להבדיל מEgg Curry שבו מוסיפים ביצים קשות בתור רכיב עיקרי. התפתתי לנסות את הגרסה ההודית לשקשוקה וככה גיליתי את הקארי המשוגע הזה. קארי צ’אטינד (על שם מחוז במדינת טמיל נאדו שבדרום הודו) הוא קארי חריף ואדמדם עם מסאלה שמבוססת על קוקוס וצ’ילי אדום מיובש אליה מוסיפים את החברים הרגילים בצל ועגבניה יחד עם עוד מגוון תבלינים. יש פה כמו רכיבים מפתיעים, והתוצאה הסופית טעימה בטירוף ומעלה ניחוחות משכרים.

בתמונה למעלה אפשר לראות את רכיבי המסאלה רגע לפני שהם מתחממים להם במחבת ונטחנים. שמתי פה כמות קמצנית יחסית של צ’ילי אדום (בייחוד ביחס למקור) כי אכלתי את הקארי כמו שהוא ללא אורז או פחממה אחרת למתן את החריפות. אם יש לכם חיבה לחריף אפשר בהחלט לעלות פה ל4-5 צ’ילי אדום מיובש ולקבל גרסה דומה יותר למקור (החריף אש).

להמשיך לקרוא קארי צ’אטינד דרום הודי ←

ההודים אלופים בחטיפים ונשנושים. הם בדרך כלל יהיו מתובלים בהגזמה וחריפים אש. באופן לא מפתיע מרבית החטיפים מבוססים על אורז או קטניות מטוגנים. לחטיף הבא קוראים צ’יבדה (chivda), והוא ללא כל ספק נשנוש הטלוויזיה האולטימטיבי.

בגרסת המקור הוא מבוסס על אורז לבן משוטח (נקרא poha) שמטוגן בשמן עמוק. כאן הבאתי את הגרסה המערבית והקלילה לחטיף הממכר הזה שמבוססת על קורנפלס. מבטיחה להעלות בהמשך גרסה קרובה יותר למקור!

להמשיך לקרוא חטיף קורנפלס הודי – צ’יבדה ←

אחד המאכלים שהכי משכו אותי אל האוכל הודי היה הקארי. קארי קרמי כזה, עשיר, מתקתק ומתובל יחד עם פאניר או עוף זה אחד המאכלים האהובים עליי ביותר. לא משנה כמה ניסיתי וחקרתי במשך כמה שנים לא הצלחתי לשחזר או אפילו להגיע קרוב למנות הקארי שמוגשות במסעדות הודיות. משהו במרקם ואיזון התבלינים פשוט לא עבד.

לאחרונה נפל לי איזה אסימון או שניים והצלחתי לשחזר את המנה הקסומה הזאת. מסתבר שכמות הקשיו משחקת פה תפקיד משמעותי, איכות הבלנדר היא קריטית וכן השימוש ברסק עגבניות עדיף באופן מפתיע על עגבניות טריות.

הקארי במתכון הזה נקרא “פאניר מאקני” (Paneer Makhani) או “פאניר באטר מסאלה” (Paneer butter masala”) ובעצם מדובר ברוטב קרמי, חמאתי, מתובל ומתקתק שאליו מתווספים קוביות פאניר או חתיכות עוף (או אפילו טופו – פרטים בהמשך). מגישים את זה עם אורז לבן או לחם הודי כמו נאן או רוטי. בגרסה המקורית יש כמות הרבה יותר גדולה של חמאה אבל אחרי ניסוי וטעיה הגעתי למסקנה שזה די מיותר ועדיף להוסיף יותר קשיו או שקדים.

להמשיך לקרוא פאניר מאקני – פאניר באטר מסאלה ←