הפעם מתכון לא קשור בכלל למטבח ההודי. בתור חובבת בישול מושבעת אני רואה הרבה תוכניות בישול. התוכנית האהובה עליי ביותר היא מאסטר-שף אוסטרליה (כבר 11 עונות). המתמודדים מדהימים ומוכשרים, רמת האוכל והמשימות גבוהה ממש, השופטים נהדרים והאווירה הכללית חיובית ולא חטטנית כמו בתוכנית ריאליטי רגילה. בכל פרק אני לומדת ומקבלת השראה לדברים חדשים ולא מוכרים. באחד הפרקים אחת המתמודדות הכינה פנקייק בתנור (!!) שנראה משגע. זה נצרב בזכרוני, ולאחרונה חפרתי קצת באינטרנט עד שגיליתי מה זה.

מסתבר שהפנקייק הזה נקרא Dutch Baby, ולמרות שמו מקורו בכלל בארה”ב בתחילת המאה העשרים. הוא איזשהו סוג של הכלאה בין פנקייק, יורקשייר פודינג וקרפ. טעים, קל להכנה ומושלם לארוחת בוקר מתוקה או מלוחה. הפנקייק תופח בטירוף בתנור וזה פשוט חוויה לעמוד ולהסתכל על זה גדל למימדים משוגעים תוך דקות. ממליצה להכין את זה עם ילדים ולגרוף קריאות התפעלות 🙂

זמן הכנה: 5 דקות הכנה + 20 דקות בתנור

להמשיך לקרוא פנקייק Dutch Baby ←

לעולם המתוקים ההודי הגעתי רק בשלב מאוחר יחסית בהיכרות שלי עם המטבח האינסופי הזה. המתוקים ההודים לא נחשבים לצד החזק שלהם, במיוחד מבחינת פוטוגניות, אבל ככל שחופרים מגלים שגם בתחום הזה יש גיוון משוגע ומאכלים טעימים ומפתיעים שזרים לחלוטין למטבח המערבי.

אחד המתוקים הפופולוריים בהודו נקרא “חלווה” (Halwa או Halva) והוא בן דוד רחוק מאוד של החלווה המוכרת לנו בארץ. הגרסה הכי נפוצה שלו עשויה מסולת וזו בעצם דייסה סמיכה מאוד, מתוקה מאוד שמבוססת על סולת חמאה וסוכר, ומתובלת בהל בתוספת אגוזים ופירות מיובשים. לפעמים מגישים את זה כדייסה ולפעמים כמעין חטיף מוצק יותר חתוך למעויינים או ריבועים. יש כמובן עוד הרבה מאוד גרסאות, מבוססות על קמחים למיניהם, קטניות, שעועית או ירקות כמו גזר, בטטה ודלעת.

את החלווה בגרסת הדייסה הסמיכה נהוג לאכול חמה, ולטעמי חלווה הודית טריה חמה עם כדור גלידה וניל ליד זה אחד הקינוחים המיוחדים והטעימים שיש. אם עדיין קשה לכם לדמיין מה התוצר הסופי, נסו לדמיין איזושהי הכלאה בין חרוסת לבקלאווה (כן כן), המרקם מזכיר קצת חרוסת חלקה והטעם מתוק ומרוכז כמו בקלאווה.

להמשיך לקרוא חלוות גזר הודית ←

תמיד סקרנו אותי מאכלים שנעים בין המתוק למלוח, עם טעמים אקזוטיים ושילובים שאני לא רגילה אליהם. לפעמים הדברים הכי מיוחדים בעצם מתחבאים לנו מתחת לאף כל הזמן הזה וכל מה שצריך זו זווית חדשה (ואיזה בלוג הודי מסקרן) בשביל לשים לב אליהם.

לאורך ההרפתקאות והגילויים שלי במטבח ההודי כבר נחשפתי לא פעם לשימושים מפתיעים בתבלינים מוכרים. התבלין המוכר מכולם שמצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש הוא הכמון. במטבח ההודי משתמשים בו גם בצורתו הטחונה וגם בצורתו השלמה. כמעט בכל תבשיל הודי תמצאו זרעי כמון כבר ממש בהתחלה בטיגון הראשוני של התבלינים השלמים. נהוג להוסיף לתבשילים שונים גם את הכמון בגרסתו הטחונה, ועל מנות רחוב בסגנון chaat תמצאו הרבה פעמים אבקת כמון קלוי וטחון (למשל כאן). אחד השילובים המפתיעים שנתקלתי בהם היה של כמון טחון יחד עם תמרים, תמרהינדי וג’אגרי (סוכר גולמי) בצ’אטני תמרים ותמרהינדי המפורסם.

אבל שום דבר לא יכל להכין אותי לעוגיות המטורפות האלה. אל המתכון הזה הגעתי בשיטוט רגיל ברחבי האינטרנט בחיפוש אחר מתכון אחר לגמרי (שאולי גם הוא יגיע יום אחד לבלוג). הרעיון המשוגע והפשטות של המתכון סקרנו אותי ומיד רשמתי לפני לנסות להכין אותן. היום הגיע זמנן והתוצאה עלתה על כל ציפיה.

אני ממליצה בחום לרוץ ולהכין את העוגיות האלה. הן פשוטות להכנה וטעימות בצורה לא חוקית. הרבה זמן לא הכנתי משהו כל כך מיוחד וטעים וכייפי בכל כך מעט עבודה. הכמויות במתכון המקורי (שנלקח מכאן) מדוייקות להפליא ולא הרגשתי צורך לשנות בהן דבר.

להמשיך לקרוא עוגיות כמון ←

הקינוחים ההודים שונים ומסקרנים, ולא ממש מוכרים מחוץ להודו. ברוב המקרים הקינוח הוא בעצם סוג של ממתק מתוק ומרוכז שמספיקים כמה ביסים ממנו לצד כוס קפה או תה חזק. כן, זה מאוד מזכיר את הבקלאווה שמוכרת לנו מהמטבח הערבי.

הרבה מהקינוחים ההודים מבוססים על חלב בצורותיו השונות, טרי, מצומצם, גבינה ואפילו חלב מיובש הנקרא “אבקת חלב” – כמו למשל בגולאב ג’אמון המפורסם. חוץ מחלב בהרבה מתוקים תמצאו הל והמון סוכר או ג’אגרי (סוכר קנים לא מעובד).

הפעם הבאתי כאן מתכון פשוט וטעים הנקרא “פיסטה באדאם בורפי” – פיסטה זה פיסטוק, באדאם זה שקד ובורפי זה סוג הקינוח. מבחינת התוצאה סופית צפו למשהו שהוא בין בקלאווה למרציפן. רך, דחוס ומתוק עם טעם נהדר של הל.

“בורפי” הוא קינוח מתוק ומרוכז שמבוסס על אבקת חלב. הגרסאות המוכרות ביותר הן הפיסטה בורפי (פיסטוק), בזאן בורפי (קמח חומוס) וקאז’ו בורפי (קשיו). יש כמובן עוד הרבה גרסאות ולפעמים מוסיפים גם פירות כמו קוקוס או אפילו מנגו. המתכון שהבאתי כאן לקוח מהאתר המהמם hebbarskitchen.

להמשיך לקרוא פיסטה באדאם בורפי – קינוח פיסטוק הודי ←

הקינוחים ההודים זו טריטוריה פחות מוכרת מחוץ להודו. מרבית המתוקים מבוססים על חלב ומוצריו ומתובלים בהל, והרבה פעמים משלבים גם קטניות. בשונה מבמערב, קינוחים עם קמח חיטה הם די נדירים וחדשים יחסית.

על הקינוח הזה שמעתי מחבר שחזר מטיול בהודו. הוא הביא לי פתק בכתב ידו של מלצר במסעדה שהוא אכל בה עם השם של המאכל MAA LADDOO, וטען שזה ללא ספק אחד הדברים הטעימים שאכל בטיול. כמובן שיצאתי מיד לחקור ברחבי האינטרנט וסרטוני הסבתות למיניהן והנה התוצאה לפניכם.

לאדו (Laddu או Laddoo) זה שם כולל לקינוח בצורת כדורים קטנים שמבוסס על קמח כלשהו (קטניות או אחר) עם סוכר, גהי ותוספות שונות. הכדורים האלה מתוקים ודחוסים ולי הם מזכירים בקלאווה – מתוק מרוכז, מתובל וטעים שאוכלים אחד או שניים מהם לצד קפה או תה. בהודו מגישים לאדו בדרך כלל בחגיגות ואירועים דתיים.

להמשיך לקרוא מאלאדו – כדורי חומוס מתוקים ←

מאכלים שזרים לחלוטין לטעמים וחומרי הגלם המוכרים לי תמיד סקרנו אותי. בטיול לקוריאה נתקלתי לראשונה בממרח שעועית מתוק – המקבילה לממרח שוקולד של המזרח הרחוק. לממרח הזה היה טעם מיוחד, מרקם גרגרי ומתיקות מאוזנת ונעימה הרבה יותר ממרח השוקולד הסטנדרטי פה בארץ. במטבח ההודי המקבילה של הממרח הזה הוא מעין תבשיל קטניות על בסיס חומוס, אפונה או מש שחור.

את המתכון המעולה למאפה הזה מצאתי אצל מנג’ולה, סבתא הודית חביבה שמעלה סרטונים באנגלית של עצמה מבשלת מאכלים הודים שונים. התוצאה המתקבלת היא מאפה מהיר ומתוק בדיוק במידה שמעולה לארוחת בוקר משביעה או כנשנוש לאורך היום.

להמשיך לקרוא פוראן פולי – מאפה הודי מתוק ←

הקינוח המזוהה ביותר עם המטבח ההודי ואחד הטעימים נקרא גולאב ג’אמון. המילה גולאב משמעותה מי ורדים, וג’אמון זה איזשהו פרי הודי שדומה בצורה לכדורי הגולאב ג’אמון. למה מי ורדים? כי הסירופ שבו משרים את כדורי הגולאב ג’אמון מכיל מי ורדים.

כמו מרבית הקינוחים ההודים, גם הגולאב ג’אמון בעצם מבוסס בעיקר על חלב. מה הקשר חלב?! מסתבר שיש איזה תהליך מופרך בו שמים חלב בסיר ומבשלים תוך כדי ערבוב במשך נצח ועוד קצת ובסוף החלב פתאום מתגבש ונהיה בצק. לדבר המוזר שמתקבל קוראים קויה (Khoya או Khoa) והוא בסיס נהדר לקינוחים למיניהם. בהודו אפשר לקנות קויה בכל מכולת אבל בארץ כמובן זה בלתי ניתן להשגה וצריך להכין לבד. אני מזהירה מראש, זה לאמיצים בלבד כי זה באמת לוקח המון זמן שבו עומדים ומערבבים חלב.

אבל… יש חלופה פשוטה וכייפית! גרסה נפוצה ומהירה יותר לגולאב ג’אמון מבוססת על מוצר בשם “אבקת חלב”. לא, זה לא תחליף אוכל לתינוקות אלא פשוט חלב שמיובש ומעובד לאבקה. משום מה זה מוצר שלא כל כך מוכר במטבח הישראלי אבל אפשר להשיג אותו בארץ בכל מכולת רוסית או ערבית וכמובן בחנויות הודיות. אין ספק שהגרסה שמבוססת על קויה היא הכי מוצלחת, אבל גם הגרסה של אבקת החלב מצויינת – הכדורים מעט דחוסים יותר וחלקים יותר מבחוץ, ודורשים השריה ארוכה יותר בסירופ.

בשתי הגרסאות התוצאה הסופית מתוקה למדי, רכה ועם ניחוח ורדים והל. זה קינוח נפלא שאוכלים ממנו מעט ומשתלב מדהים עם תה או קפה שחור. משהו כמו בקלאווה רק הודי ומיוחד.

להמשיך לקרוא גולאב ג’אמון ←