שמחה לחזור אחרי הפסקה ארוכה. תקופת הקורונה הייתה מאוד מאתגרת עבורי, עם שני ילדים קטנים בלי מסגרת, בן זוג רופא ועבודה בהייטק שצריכה להמשיך איכשהו תוך כדי כל זה. הבלוג ובישול בכלל ירדו מאוד בסדר העדיפויות. עם זאת, נתוני הגלישה באתר כמעט הכפילו את עצמם, היו הרבה יותר כניסות ותגובות בתקופה האחרונה. שמחתי מאוד לראות שאתם מבשלים ומגלים את המטבח ההודי ואני אפילו עוד יותר שמחה לחזור ולפרסם מתכונים חדשים.

המתכון הנוכחי ישב אצלי זמן ארוך ברשימת המתכונים למחקר. חבר שהיה בהודו סיפר על חטיף שאכל וזוכר מאוד לטובה ואחרי חיפושים ברשת והתנסות במספר גרסאות הגעתי למתכון באמת מעולה, פשוט ובריא. הגרסה המקורית היא סוג של “פלאפל”, כדורים מטוגנים בשמן עמוק שנאכלים בתור חטיף עם צ’אטני. ניסיתי גם את הגרסה המטוגנת וגם פשוט לטגן לביבות במחבת עם מעט שמן ולטעמי הגרסה הפשוטה במחבת ללא טיגון עמוק הרבה יותר מוצלחת.

להמשיך לקרוא דאל ואדה בסגנון טאמיל נאדו ←

במטבח ההודי יש כל כך הרבה סוגי קטניות ודגנים כך שקמח חיטה מקבל מקום משני למדי, בטח שלא כמו במערב שם לחיטה יש מקום מרכזי בתפריט.

הפעם הבאתי כאן שתי גרסאות למאכל הודי משובח שנפוץ בעיקר כארוחת בוקר מהירה, בריאה ומשביעה. האדאי (Adai) הוא בן דוד של מאכל הדוסה המפורסם אבל תהליך ההכנה מעט שונה והתוצאה יותר עבה ומתובלת. אפשר להכין את הבלילה מראש (היא נשמרת מצויין כמה ימים במקרר) ופשוט להכין תוך כמה דקות כשמתחשק.

הגרסה הראשונה היא הגרסה ה”קלאסית” עם כמה סוגי קטניות שפחות נפוצות בארץ והגרסה השנייה היא גרסה פשוטה יותר עם מצרכים שאפשר להשיג בארץ בכל סופר.

להמשיך לקרוא אדאי – פנקייק אורז וקטניות בשתי גרסאות ←

צ’אטני קוקוס הוא אחת התוספות הנפוצות והאהובות ביותר בהודו. מכינים אותו מקוקוס טרי, הוא טעים ומרענן ויש לו אינספור גרסאות. בדרום הודו צ’אטני קוקוס הוא חובה בכל ארוחה ובן הלוויה הבסיסי ביותר לדוסה ואידלי על סוגיהם השונים.

צ’אטני קוקוס יכול בקלות גם להתחזות לממרח ולהיאכל על לחם טעים. יש לו טעם עשיר ומעניין והוא בהחלט יהפוך ארוחת לחם וממרחים מהמקרר של “אין לי כוח לבשל” לארוחה מפנקת.

להמשיך לקרוא צ’אטני קוקוס ←

את המסאלה דוסה אוכלים בדרום הודו בכמויות מסחריות. היא נפוצה כארוחת בוקר, נשנוש בכל שעה ביום וכאוכל רחוב. בעוד הגרסה הקלאסית של מסאלה דוסה היא קרפ על בסיס אורז ואוראד דאל ומילוי תפוחי אדמה יש לדוסה עוד אינסוף גרסאות, הן לבלילה והן למילוי. בהודו עושים דוסה מסוגי קטניות ודגנים שונים ומשונים למשל דוסה קינואה, דוסה שעועית מש, דוסה דוחן ועוד ועוד. גם בתחום המילוי יש המון אפשרויות וגיוונים, החל מירקות שונים כמו בטטה וכרובית ועד למליות מבוססות עוף, בשר, גבינות ודגים.

להלן מתכון למילוי על בסיס בטטה ואפונה. התוצאה היא דוסה מתקתקה מעט, מתובלת וטעימה במיוחד.

להמשיך לקרוא תבשיל בטטה למסאלה דוסה ←

אודה ואתוודה שלמרות חיבתי הגדולה לחריף ומתובל אני בדרך כלל אוהבת לא לגעת באורז – אורז לבן ופשוט הוא אחד המאכלים היותר טעימים בעיניי ואין מתאים ממנו ללוות ולמתן את ניסויי המטבח ההרפתקניים שלי. עם זאת, אורז הוא אחד השחקנים הראשיים במטבח ההודי והרבה פעמים לא רק בתור תוספת אלא כמנה עיקרית בפני עצמו.

לאורז כמנה עיקרית יש אינסוף גרסאות, החל מאורז מתובל ועד למנות כמו ביריאני ועוד. מנת האורז הנפוצה ביותר בדרום הודו היא אורז לימון צהוב וחמצמץ עם מלא הפתעות ודברים מתפצפצים בפה.

להמשיך לקרוא אורז לימון ←

מי לא אוהב בירה? בירה כהה וקרירה זה ללא כל ספק אחד הפייבוריטים שלי וכשמוסיפים לה חטיף פריך וחריף זה כבר לגמרי נהיה מאורע. גרגרי חומוס אפויים הם הנשנוש האולטימטיבי לצד בירה (ובכלל), דורשים זמן הכנה סמלי למדי מרשימת מצרכים שתמיד יש במזווה וקוצרים תשבוחות מאורחים שבאים בהפתעה.

אני מכינה שתי גרסאות של החטיף הנהדר הזה, שתיהן מבוססות על חומוס מבושל שמערבבים עם שמן זית ותבלינים. הגרסה הראשונה פשוטה למדי ומכילה תבלינים יומיומיים שיש בכל בית והגרסה השנייה היא הגרסה ההודית והמושקעת יותר. שתיהן מצוינות ודי דומות זו לזו, הגרסה ההודית מעט חריפה יותר ועם ניחוח מיוחד כזה של גראם מסאלה.

להמשיך לקרוא נשנוש חומוס אפוי בשתי גרסאות ←